מתוך חוג התפתחותה של הנגינה החסידית לכל זרמיה וצורותיה השונות, מתגלית הנגינה החב"דית בכל תוקף זהרה בצביונה וסגנונה המיוחד לה וקובעת ברכה לעצמה.
זרם החסידות החב"די, אם כי מוצאו ומקורו נובע ממעין החסידות הכללית, שהיא תורת הבעש"ט, בכל זאת זכות יתרה לאדמו"ר הזקן, מחולל שיטת החב"ד ויוצרה, בזה שהעמיק והרחיב את המעין ועשה אותו למעין המתגבר ועולה מתוך מעמקיו הפנימיים.
אף הוא צלל לתוך מסתורי ומצפוני ים החסידות והעלה בידו אותם הפנינים היקרים שהיו חבויים וגנוזים בתוכו, ועטרם במשבצות שיטתו החב"דית.
אדמו"ר הזקן העמיק את הניגון החסידי
הנה מה שאירע לתורת החסידות בכללותה אירע לניגון החסידי. בעוד שהבעש"ט הטיל בו נשמת רוח חיים – בא אדמו"ר הזקן והעמיק אותו וגילה לרבים הפנימיות שבנשמת הניגון.
ומכאן נשתזרה נימה חדשה בנגינה החסידית, זוהי הנימה החב"דית, שהיא עמוקה ואצילית יותר מכל אחיותיה בנגינת החסידים.
סוגים בניגוני חב"ד
יש ביניהם: ניגוני געגועים, ניגוני התמרמרות, ניגוני תקווה, ניגוני שמחה וריקוד. אבל כולם כאחד משמשים הבעה למצבי הנפש הפנימיים.
השירה החב"דית היא כולה שירה פנימית העולה ממעמקי הלב והמזעזעת את הנשמה. בכוחה של נגינה זו לזכך ולצרף את האדם ולהעלותו למדרגה גבוהה.
ניגון לא זקוק למילים
הניגון החב"די אינו זקוק כשאר הניגונים למילים ותיבות, אדרבא המילים מגבילות אותו. כי הרי הניגון הוא – כמבואר בתורת חב"ד – במדרגה נעלית יותר מהדיבור, עד שמה שאין בכוח הדבור לגלות בא ביטויו בתנועות הניגון.
עיקר דרישתם של חסידי חב"ד מהניגון, הוא שיהיה "ממולא", כלומר שיהיה בעל תוכן ושיחזיק בתוכו איזה תמצית פנימית.
בעת שתנועת החסידות הכללית הפיחה רוח חיים חדשים בעוררה את הנשמה שבגוף הנגינה הישראלית – זכתה החסידות החבדי"ת להדליק את הנר הפנימי החבוי בנשמה זו ולהפיק אורה לרבים בדרך הכבושה והסלולה של שיטת חב"ד.
דף הבית
